ירידה בשמיעה וטינטון

ירידה בשמיעה וטינטון – פגיעה בעבודה

עובד הסובל ממצב של ירידה בשמיעה וטינטון במסגרת העבודה זכאי לפיצוי כספי מהמוסד לביטוח לאומי, על מנת שזכויותיו לא יפגעו אליו להגיש את תביעתו לביטוח הלאומי מוקדם ככל שניתן, אחרת הוא עלול לאבד את זכויותיו.

תחילה יש להבדיל בין מחלת מקצוע, ליקוי שמיעה שנגרם בעקבות רעש מזיק ומתמשך במקום העבודה, לבין תאונה המוגדרת כאירוע פתאומי שגרם לליקוי השמיעה, כגון פיצוץ או תאונה.

מחלת מקצוע:

על מנת שעובד יוכר על ידי הביטוח הלאומי ויהיה זכאי לפיצוי כספי עליו לעמוד בדרישות נוקשות ובלוחות זמנים קפדנים וקצרים. אם לא יעשה כן, הוא עלול לאבד את זכויותיו לקבלת הפיצוי הכספי.

התנאים המקדמיים להכרה בליקוי שמיעה כמחלת מקצוע:

1. העובד חשוף לרעש מזיק במקום עבודתו העולה על משך החשיפה המותר בתקנות הבטיחות בעבודה.
2. כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. תנאי נוקשה זה  נידון בבית הדין לעבודה, ונקבע כי יש לפרשו באופן המקל עם העובד שנפגע, וכיום ניתן להכיר גם בליקוי שמיעה באוזן אחת בלבד.
3. הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום בו תועד ליקוי השמיעה לראשונה (מועד ביצוע בדיקת השמיעה) או מיום בו החלה הירידה בשמיעה.

למעשה תנאי זה פוגע קשות בזכויות הנפגע, לרוב הירידה בשמיעה הנה הדרגתית, נפגע שאינו מודע לזכויותיו או סבור כי יוכל להגיש את תביעתו לפגיעה בעבודה כל עוד הוא עובד בסביבת עבודה רועשת, עלול לאבד את זכויותיו מול הביטוח הלאומי ותביעתו תידחה.

החמרת מצב \ ירידה בשמיעה וטינטון

במקרה של שיהויי בהגשת התביעה שהוגשה בחלוף 12 חודשים, ניתן יהיה להכיר בהחמרת מצב בלבד, ובתנאי שהנפגע ממשיך לעבוד בסביבת עבודה רועשת.

במקרה זה על הנפגע לעבור בדיקה שמיעה נוספת הנקראת “אודיוגרם”. בדיקה זו תראה כי חלה ירידה נוספת בכושר השמיעה לכל הפחות ב-5 דציבל לעומת הבדיקה הקודמת. במקרה זה יוכרו זכויותיו רק לגבי ההחמרה, ולא על הליקוי העיקרי שהוגש בשיהוי.

טינטון:

על מנת שביטוח לאומי יכיר בטינטון על הנפגע לעמוד בכל התנאים המקדמים של סעיף ליקוי השמיעה כמפורט לעיל, ולאחר מכן תיבחן תביעתו לטינטון בהתאם לתנאים הבאים:

1. האם הנפגע סובל מטינטון תמידי?
2. האם המסמכים הרפואיים מעידים כי הטינטון נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק במקום העבודה? כלומר, אם המסמכים הרפואיים ותוצאות הבדיקות אינן אופייניות לטינטון שנגרם בעקבות חשיפה לרעש מזיק, אלא מתאימות לאירוע תאונה או מחלות רקע שאינן תוצאה של מחלת מקצוע.
3. הפחתת כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות ב- 25 דציבל בממוצע, בנוסף לירידה ב- 20 דציבל בתדירות הדיבור כמפורט בסעיף ליקוי השמיעה (ראו לעיל).
4. האם הטינטון תועד לראשונה במסמכים הרפואיים כאשר הנפגע עבד בסביבה רועשת, שכן טינטון אינו יכול להיגרם לאחר שהפסיק הנפגע להיות חשוף לרעש מזיק בעבודה.
5. פניות חוזרות ונשנות על טינטון שאינן תלויות זו בזו- תנאי זה מעמיד סף דרישה גבוה מאוד עבור הנפגע, שכן את תביעתו עליו להגיש תוך 12 חודשים מיום בו תועד לראשונה ליקוי השמיעה. כאשר בפרק זמן זה נדרש הוא לכל הפחות לשני מסמכים רפואיים שיתעדו את תלונותיו על טינטון, כאשר בדיקת הרופא והפנייה לבדיקת שמיעה והמשך ברור יחשבו בעניין זה פנייה אחת בלבד.
6. פגיעה בתפקוד, כיום אין צורך לעמוד בתנאי זה, בית הדין לעבודה פסק כי טינטון שלעצמו מהווה פגיעה ,ואין צורך ברישומים מפורשים או מסמכים רפואיים שיעידו כי הטינטון גרם לפגיעה בתפקוד.

במקרה בו חלפו 12 חודשים מיום בו התגלה ליקוי השמיעה, ומהיום בו התלונן הנפגע לראשונה על טינטון, תביעתו לטינטון לא תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי. אלא אם הטינטון נגרם בעקבות החמרת ליקוי השמיעה והנפגע ממשיך לעבוד בסביבה רועשת, ואין כל תלונה על טינטון לפני שהחלה החמרה בליקוי השמיעה.

אין באמור מהווה ייעוץ משפטי  ו/או חוות דעת, ובכל מקרה יש לפנות לעו”ד העוסק בזכויות נפגעי עבודה לברור זכויותכם בהתאם לפסיקה ועדכוני חקיקה.

*האמור נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, והוא מיועד לנשים וגברים כאחד.

לכל יעוץ, שאלה או טיפול, אתם מוזמנים להקליק כאן