צרו עמנו קשר: 03-6567070

    פגישת יעוץ
    הערכת שווי התביעה וסיכוייה
    הגשת תביעה
    לתביעה נצרף חוות דעת רפואית
    קבלת פיצויים
    במקביל להליך המשפטי ננהל משא ומתן

    רשלנות רפואית בלידה

    מהי רשלנות רפואית בלידה?רשלנות רפואית בלידה

    רשלנות רפואית בלידה מתייחסת לכל אותם מקרים בהם הצוות הרפואי אשר טיפל באם במהלך הלידה- לא בחר בטיפול הראוי והמתאים למצבה בהתחשב בכלל הנסיבות, דבר אשר גרם נזק לאם או/ו לעובר. הסטנדרטים לפיהם יעמוד בית המשפט על טיב הטיפול אשר נמסר לאם הם בהתאם ל”מבחן הרופא הסביר”- האם כלל פעולותיו של הצוות המטפל מתחילת הטיפול ועד סופו נעשו לפי הנורמות הנפוצות בענף, תוך שימוש בטיפול ובמכשור ההולם ביותר את הסיטואציה? האם רופא אחר היה מטפל אחרת בפציינטית בהתחשב בידע שעמד לרשותו?

    מצבים של רשלנות רפואית בלידה

    על כל בעל מקצוע בצוות הרפואי לנהוג ביתר זהירות ולהשתמש בכלל האמצעים האופטימליים לטיפול מיטבי ביולדת. כאשר מגיעה יולדת למחלקת היולדות עליה לבצע מספר בדיקות כמו בדיקת שתן, דם, סוכר, אולטרסאונד ומוניטור. מטרת הבדיקות היא לשלול בעיות בקבלת היולדת ללידה. תוצאות הבדיקות יכולות להעיד על אופי הלידה בהמשך.

    להלן מספר מצבי רשלנות רפואית בלידה בגינם תבעו נשים את הצוות הרפואי בביהמ”ש:

     

    • זריקת אפידורל

    מצבים בהם קיבלה האם זריקת אפידורל, כאשר מצבה הרפואי לא אפשר זאת או הטיימינג לא היה מתאים- דבר שעלול לגרום לנזק בעובר.

    • שיטת היילוד

    על הצוות הרפואי להחליט על שיטת יילוד מתאימה לאם, בהתאם למצבה הרפואי ולסיכונים הכרוכים בנסיבות המשתנות. בחירה שגויה בשיטת היילוד עלולה לגרום לסיכון בריאות האם ו/או העובר ובמצבים מסויימים עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון.

    • יילוד רשלני

    במצבים של לידת ואקום, לידה באמצעות מלקחיים, ניתוח קיסרי וגם במצבים של לידה טבעית עלולה האם לסבול מחוסר מקצועיות או זהירות, והנזקים העלולים לקרות הם רבים, החל מ”פרע כתף” (פגיעה בעצבים הגורמת לשיתוק ביד של העובר), וכלה בדימומים תוך מוחיים (במקרה של לידת ואקום לא זהירה), והרשימה עוד ארוכה.

    הולדה בעוולה – מומים ופגמים

    הריון בדיקות ומעקבים

    ההתפתחות במכשור הרפואי מאפשרת כיום גילוי רחב של פגמים ומומים מולדים במהלך היריון.

    בדיקות אלה נועדו לאפשר ליולדת או לבני הזוג מעקב אחר התפתחות הריון תקין, גילוי גורמי סיכון, מומים, פגמים ואת האפשרות להפסקת ההריון, ולחסוך מהוולד והוריו חיי סבל. סביב סוגיה זו האם “טוב מותו מחייו” לקוחה מתחום הפילוסופיה המתארת את ההתחבטות בהלכות שניתנו במהלך 30 שנה האחרונות בישראל.

    ההלכה הפסוקה הכירה בחשיבות הבדיקות לגילוי מומים ופגמים המטילה אחריות על רופא או מוסד רפואי על שמנעו מבני הזוג את האפשרות להביא לפסקת ההריון.

    עילת התביעה של הורי הוולד בגין הולדה בעוולה הוכרה בישראל לראשונה באמצע שנות ה-80 ויחד איתה הוכרה גם זכות התביעה בגין “חיים בעוולה” לילוד עצמו, מכוח הטענה כי יש לפצותו על החיים כבעל מוגבלות, כאשר לרוב תביעות אלו נדונו ביחד.

    לאחרונה ביטל בית המשפט העליון את עילת “חיים בעוולה” מתוך תפישה מוסרית כי מום מולד אינו מבטל את ערך החיים, וכיום ניתן לתבוע רק בגין הולדה בעוולה.

    המורכבות שבתביעות אלו מצריכות התייעצות עם עו”ד העוסק בתחום, אשר יבחן את השאלות המשפטיות והיקף הנזק הצופה בפני עתיד וצרכיו המיוחדים של הוולד בהתאם למגבלות.

    הוכחת תביעה בגין הולדה בעוולה

    בכדי להוכיח את התקיימות עילת התביעה, התובעים נדרשים להוכיח שני תנאים מצטברים:

    1. עליהם להוכיח כי אם היו עומדים בפני הוועדה להפסקת הריון המידע הרפואי המלא (כלומר לא היתה מתקיימת הרשלנות) הוועדה היתה מאשרת את הפסקת ההריון.
    2. בנוסף על ההורים להוכיח כי אם היה ניתן להם כל המידע הרפואי, הם היו מחליטים על הפסקת ההריון.

    מאחר ואין זה פשוט להוכיח בצורה משפטית ראייתית את התנאי השני, קיימת חזקה משפטית לפיה אם הוכח שהוועדה להפסקת הריון היתה מאשרת את הפסקת ההריון, חזקה שההורים גם היו בוחרים להפסיק את ההריון, חזקה זו ניתנת לסתירה על ידי הצד שהתרשל.

    פיצויים בגין הולדה בעוולה

    הורי היילוד יהיו זכאים לפיצוי על ההוצאות “העודפות” שנגרמות להם עקב גידולו של ילד בעל מוגבלות עד להגעתו לבגרות. בנוסף זכאים ההורים לפיצוי על הפגיעה באוטונומיה אל שלא ניתנה להם האפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך או הפסקת ההריון,  ועל הסבל והקושי הנפשי שהוא מנת חלקם בעקבות היותם הורים לילד בעל מוגבלות.

    ביטול עילת התביעה של חיים בעוולה וההשלכות על עילת הולדה בעוולה (פיצויים והתיישנות)

    כאמור בפסק דין שניתן בחודש מאי 2012 ביטל בית המשפט העליון את עילת התביעה של “חיים בעוולה” וקבע כי מעתה רק להורים ולא ליילוד קיימת עילת תביעה. בכל הנוגע להשלכות על סכום הפיצוי קבע בית המשפט העליון כי הפיצויים הניתנים בתביעת הולדה בעוולה יורחבו ויכללו פיצוי על הוצאות הקיום הרגילות של הילד וגם על הוצאות הטיפול הרפואי, השיקומי והסיעודי שלו גם בתקופת בגרותו ולמשך כל ימי חייו. כך בעצם, סכום הפיצוי בתביעה של הולדה בעוולה יישאר כמעט זהה לסכום הפיצוי בתביעה משותפת בעילה של הולדה בעוולה וחיים בעוולה (ע”א 1326/07 ליאור המר נ’ פרופ’ עמי עמית ואח’). ההשלכה המשמעותית יותר של פסק הדין הינה שבעוד שבעבר ניתן היה להגיש את התביעה המשותפת עד שהיילוד הגיע לגיל 25, כיום חלים על תביעה בגין הולדה בעוולה דיני ההתיישנות הכלליים ועילת התביעה מתיישנת לאחר שבע שנים. כלומר, ההורים יכולים להגיש את התביעה עד שבע שנים מיום הלידה. מכאן שבכדי לזכות בפיצוי (היכול להגיע למיליוני שקלים) יש לפנות כבר בשנות חייו הראשונות של הילד לקבלת ייעוץ משפטי לקראת הגשת תביעה.

     

     

    אם את חושבת שאירע לך מקרה של רשלנות רפואית בהריון , את מוזמנת ליצור קשר עם אריאל סיאג משרד עורכי דין. כאן תוכלי להיוועץ בצוות המומחים שבמשרדנו, ו/או להתחיל טיפול באירוע. אנו עומדים לרשותך ולשירותך בכל עת, ונשמח לסייע. צרי קשר בלינק כאן